וְ֠כִבֶּס הָאֹסֵ֨ף אֶת־אֵ֤פֶר הַפָּרָה֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְטָמֵ֖א עַד־הָעָ֑רֶב וְֽהָיְתָ֞ה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכָ֖ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃
אדרת אליהו
וכבס האסף. שמטמא בגדים במשא וכ״ש במגע ומנין שאף במגע. אין לך דבר שמטמא במשא ואין מטמא במגע:
מלבי"ם
וכבס האוסף. בארו שיכול ללמדה מדין משליך את האזוב רק שאין עונשין מה"ד, ד"א שמלמד שאף שלא נגע באפר פרה מטמאה מדין משא, וי"ל שנ"מ אם נתערב אפר פרה באפר מקלה ובטיל ברוב שאז אף שאין מטמא מדין מגע מטמא מדין משא כמ"ש בבכורות (דף כ"ג):
מדרש לקח טוב
פס'. וכבס האוסף את אפר הפרה את בגדיו. ואע״פ שיש לו קל וחומר להביא. אין עונשין מן הדין. ומה אם המשליך עץ ארז ואזוב טעון כיבוס האוסף לא כל שכן. אלא מלמד שאין עונשין מן הדין. ד״א ובא הכתוב ולימד על האוסף האפר שמטמא בהיסט: