וְאִם־בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
ואם באחת יתקעו. הוּא סִימָן לְמִקְרָא הַנְּשִׂיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים", וְאַף הֵן יְעִידָתָן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה הוּא בָא בְּסִפְרֵי:
ברטנורא
ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים וכו' ואף הן יעידתן אל אהל מועד פי' דאתייא אליך אליך ממקרא העדה דכתי' ביה בהדייא אל פתח אהל מועד הכי יליף בספר מג"ש זו:
לבוש האורה
רש"י ואם באחת יתקעו ואף הן יעידתן אל אהל כו' כתב הרב ג"א וז"ל כלומר מצד התקיעה בשתי חצוצרת למקר' העדה ובאחת לנשיאים הוא סימן אבל מצד חילוף המקומות שהם נקראים לשם אין כאן סימן שהרי בשתיהם היה יעידתן אל אוהל מועד ובגזירה שוה בא כו' וא"ת א"כ לא צריך ג"ש דודאי אל אהל מועד היה יעידתן דאל"כ רק אל מקום אחר א"כ יהיה סימן במקום שהם נקראים שם ולמה צריך בחצוצרת סימן למקרא העדה ולנשיאים באחת עכ"ל ואמינא כי ניים ושכיב כתב זה דלעולם אימא לך אי לאו ג"ש ה"א שכבר קודם החצוצרת היה מנהגם כשנתועדו כל העדה ע"י קריאה אל משה היו מתועדים אליו במקום מיוחד שהיה מחזיק כל העדה בבקעה אחת או שדה וכהאי גוונא וכשהיו מתועדים אליו הנשיאים היו מתועדים אליו לבית אחד או לאהל משה וכה"ג וא"כ אי לאו ג"ש של חצוצרת להיכן יתועדו אע"ג שהיה סימן בחצוצרת ובכהנים זו באחת וזו בשתים גם כשהיו מתועדין ע"י חצוצרת ובשתים היו כל העדה ג"כ מתועדין למקום שהיה מיוחד להם כבר להתאסף שם וכן הנשיאים כשהיו מתועדין באחת התאספו ג"כ למקום שהיה מיוחד להם כבר והכהנים כשתקעו עמדו במקום אחד בין למקרא העדה בין למקרא הנשיאים לכך צריך גזירה שוה שיתועדו כולם לאהל מועד וגם הכהנים לעולם עומדים במקומן אלא שזו באחת וזו בשתים: