במדבר י:כא מפרשים: תפארת שלמה, רש"י, משכיל לדוד ומדרש לקח טוב

ונסעו הקהתים נושאי המקדש. ופרש"י נושאי דברים המקודשים. לכאורה דברי רש"י הם אך למותר. כי כבר בסוף פ' במדבר במשא בני קהת באוהל מועד קודש הקדשים פרש"י שם ג"כ המקודש שבכלים הארון והשלחן ומזבחות והפרכת וכלי השרת. אמנם י"ל כי הנה ידוע כי הצדיקים שבדור הם בתפלתן מעלים התפלות של כל ישראל אפי' מפחותי הערך הגם שלא התפללו בדו"ר כמאמר הספרים על פסוק ועתה הנה צעקת בנ"י באה אלי מהו לשון ועתה ופרשו ועתה תיכף בעת הזאת אחרי שהי' מעט דבר ה' אל משה הנה צעקת בנ"י באה אלי בדבר ה' אליו מיד העלה תפלתן וזעקתם. וז"ש בעבור ישמע העם בדברי עמך אל תיקרי ישמע אלא ישמע ופירושו ישמע תפלת העם בדברי עמך ע"י דברי עמך. וזה ג"כ היתה עבודת הלוים להעלות תפלת ישראל ופרש"י נושאי דברים המקודשים לשון דיבורים המקודשים אפי' התפלות שלא נאמרו בדו"ר כתקנת חכז"ל אנשי כנה"ג מכל מקום הם דיבורים המקודשים והלוים נושאים בתפלתם אלו הדיבורים המקודשים אל מקור העליון אשר זולתם לא עלו למקור העליון:

נשאי המקדש. נוֹשְׂאֵי דְבָרִים הַמְקֻדָּשִׁים:

והקימו וכו׳ מסע שני דגלים וכו׳ פי׳ בש״ח וכן נראה מדברי הרא״ם ז״ל דר״ל כי בני גרשון ובני מררי היו נוסעי׳ עם העגלות קודם דגל יהודה והא דכתיב תחלה ויסע רגל מחנה יהודה לאו נסיעה ממש אלא כלומר הוכן לנסוע ע״ש. ואחר בקשת המחילה הנה מלבד דמקרא דהכא ומל׳ רש״י לא משתמע הכי. עוד בפרשת במדבר כתיב קרא בהדיא ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות וכן פירש״י שם בהדיא ונוסע מחנה יהודה תחלה וכו׳ והלוים והעגלות באמצע ע״ש. ומ״ש כאן שג״כ וב״מ היו קודמים להקדים מסע ב׳ דגלים למ״ד כתיבה היו מהלכים דאליביה קא מפ׳ רש״י בין הכא ובין בפרשת במדבר הוא על זאת הצורה: (ועיין ע״ש בפ׳ במדבר על ענין טעם הליכתם בסדר זה בס״ד) נמצא שב״ג וב״מ היו קודמין להקהתים מסע ב׳ דגלים ולעול׳ כל בני הלוים באמצע: