במדבר כג:ב מפרשים: אדרת אליהו, מדרש לקח טוב, מנחת שי ונתינה לגר

וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֨עַל בָּלָ֧ק וּבִלְעָ֛ם פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

אדרת אליהו

פר ואיל במזבח. פר ואיל נגד אברהם ויצחק כמ״ש שממית בידים תתפש אבל ביעקב אין להם אחיזה כלל שמטתו שלימה ולכך לא הקריבו כבשים. והנה כל אבהן כלולים בשבעה וכמ״ש בזוהר בראשית והנה שבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות כו' וכמ״ש בזוהר פ' בראשית סוד אח״ס בט״ע ולכך הקריבו שבעה פרים ושבעה אלים כו'. וסוד פר ואיל וכבש פר הוא ב' שמות של חו״ב בגילופיהון ביודי״ן איל הוא שם של הדעת כמ״ש י״ה שהוא כולל חו״ב וגילופין באלפין כידוע בסוד המרגלא שכאן הוא באלפין:
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש לקח טוב

פס'. ויעש בלק כאשר דבר בלעם וגו'. וילך שפי יחידי. דבר אחר שפי כמו (שם מט) שפיפון עלי אורח שהיה קוסם ומנחש והיה נמשך על גחונו כנחש. ויקר אלהים אל בלעם. הביא עליו טומאה כגון מקרה לילה מלמד שברח ממנו רוח הקדש. וישים ה' דבר בפי בלעם. חכה שם לו בפיו שלא יהא רשאי לקלל:
שאל רבBookmarkShareCopy

מנחת שי

ויעש בלק כאשר דבר בלעם. סימן קדמאה כאשר דבר תניינא כאשר אמר ואפ"ס וידבר ה' אל משה לאמר:
שאל רבBookmarkShareCopy