במדבר כג:יד מפרשים: רש"י, כלי יקר, מלבי"ם ומשכיל לדוד

שדה צפים. מָקוֹם גָּבוֹהַּ הָיָה שֶׁשָּׁם הַצּוֹפֶה עוֹמֵד לִשְׁמֹר אִם יָבֹא חַיִל עַל הָעִיר:

וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צוֹפִים. אַחַר שֶׁלֹּא יָכוֹל לִמְצֹא שֶׁמֶץ פְּסוּל עַל זֶה בַּשָּׁרָשִׁים, חָזַר לִהְיוֹת צוֹפֶה וּמַבִּיט בָּעֲנָפִים, דְּהַיְנוּ לָבֹא עַל הַתּוֹלָדוֹת מִצַּד חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר ״אֶפֶס קָצֵהוּ תִּרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה״, כִּי אֵין הָאָבוֹת בִּכְלַל הַבָּנִים. וְעוֹד, שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל כִּי אִם הַמּוּקְצִים שֶׁבָּעָם, שֶׁהֲרֵי שֵׁבֶט לֵוִי לֹא הִסְכִּימוּ. וְאָמַר ״אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם״, כִּי עַל יְדֵי הָעֵגֶל נַעֲשׂוּ מְגֻלִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב כה): ״וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, מְגֻלֶּה. וְרָאוּ כָּל הָעַמִּים כִּי שֵׁם ה׳ סָר מֵעֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הָעֵגֶל, וְזֶהוּ ״שְׂדֵה צוֹפִים״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַבָּטָה.

ויקחהו שדה צופים כבר התבאר שאחר שראה שלא תחול בם קללה מצד הכשוף ורעת העולם השפל, רצה לנסות להוריד עליהם מארה ע"י הוראת הכוכבים ומשטרי הגלגלים והמזלות, ויקחהו שדה צופים שמשם היו עומדים האצטגנינים וצופים על מצפה הכוכבים והוראותיהם, ויבן שם שבעה מזבחות אחרות, להמשיך מארה מאת שבעת הכוכבים:

ראש הפסגה. בִּלְעָם לֹא הָיָה קוֹסֵם כְּבָלָק, רָאָה בָלָק שֶׁעֲתִידָה פִרְצָה לְהִפָּרֵץ בְּיִשָׂרָאֵל מִשָּׁם, שֶׁשָּׁם מֵת מֹשֶׁה, כְּסָבוּר שֶׁשָּׁם תָּחוּל עֲלֵיהֶם הַקְּלָלָה וְזוֹ הִיא הַפִּרְצָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה (תנחומא):