במדבר כד:כא מפרשים: מדרש לקח טוב, דברי דוד, רש"י ואדרת אליהו

וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה. שתי קושיות בפסוק. האחד. כתוב וירא ישראל את בני יוסף. ולמטה כתוב לא יוכל לראות. ועוד שאמר מי אלה. והלא למעלה אמר אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. ועתה הוא שואל מי אלה. אלא ארז"ל שצפה יעקב אבינו ברוח הקדש מעשה ירבעם בן נבט. שהיה עתיד לצאת מאפרים. ומה שכתב וירא. ברוח הקודש ראה. שנאמר וירא ראשית לו (דברים לג כא). וירא את הקיני (במדבר כד כא). וירא את עמלק (שם שם כ). לכך שאל מי אלה. מי הוא זה שעתיד להדיח את ישראל ולומר אלה אלהיך ישראל (שמות לב ד). בזמן שהעמיד שני עגלי זהב. אחד בדן ואחד בבית אל.

איתן מושבך, תמה אני מהיכן זכית לכך. קשה מנליה לרש"י שבדרך תימה אמר כן איתן מושבך דילמא ע"צ האמת אמר כן אשריך שזכית לכך כמו שנתן כמה שבחים לישראל וברכות שיש להם ונראה דבלק שכר את בלעם לקלל ישראל והקב"ה הפך הקללה לברכה, ע"כ באה הנבואה לברך ישראל ואשרהזכיר מפלת, כתיים ומפלת עמלק הכל הוא למעלת, ישראל משא"כ במה שסיפר במעלת הקיני אין כאן מקומו, ע"כ דדרך תימה אמר זה והיינו למעלת ישראל דמהיכן זכית להיותך במעון של ישראל:

וירא את הקיני. לְפִי שֶׁהָיָה קֵינִי תָּקוּעַ אֵצֶל עֲמָלֵק, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי" וְגוֹ' (שמואל א ט"ו), הִזְכִּירוֹ אַחַר עֲמָלֵק; נִסְתַּכֵּל בִּגְדֻלָּתָן שֶׁל בְּנֵי יִתְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דבהי"א ב') "תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים" (ספרי במדבר י'; סנהדרין ק"ד):