וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
פני דוד
וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם־תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
פני דוד
והיתה לו ולזרעו אחריו. בספר דעת זקנים הנדפס חדש ממש בפירו' התוספות כתב וז"ל והיתה לו ולזרעו אחריו שיהא משוח מלחמה מכאן ואילך וכו' מכאן אמרו רבותינו זכרונם לברכה דלא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי. ובהכי ניחא מה שהעולם מקשים היאך הרג פנחס לזמרי ונטמא למת די"ל דעד עכשיו לא נתנה כהונה אלא לאהרן ולבניו וכו' ועי"ל דהניחו לזמרי גוסס ולא מת ממש וכו' ועל זה הקשה ה"ר שמואל שהרי ביום שמיני למילואים היה פנחס וכו' ושמא משם נתן לו להיות משוח מלחמה אבל לעבודה וכו' עכ"ל בקצור:
פני דוד
ויש להעיר דהא הוי פלוגתא בזבחים דף ק"ב אי פנחס היה כהן גם בספרי ופסיקתא דבר שבמנין נסים שנעשו לפנחס ונס א' שלא נטמא ע"ש ומאחר דכל הסברות ישנם ברבותינו זכרונם לברכה ומפורש דהיה נס שלא מתו כשהיו בידו שלא יטמא הו"ל להזכיר דבריהם ז"ל: