וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוּא־דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם קרואי [קְרִיאֵ֣י] הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־מֹשֶׁ֤ה וְעַֽל־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־יְהוָֽה׃
מלבי"ם
ובני אליאב וגו' בא להודיע שמבני אליאב רק נמואל וזרעו נטלו חלק בארץ כי דתן ואבירם היו מעדת קרח שלא נטלו חלק ולא זכו שבט ראובן בחלקם:
משכיל לדוד
אשר הצו וגו׳ בהצותם את העם וכו׳ ק״ל לרש״י כפל הפ׳ אשר הצו בהצותם דמשמע שהכל דבר א׳ ולמה נכפל לכך מתרץ דאין כאן כפל וכוונת הכתוב שהם גרמו ע״י מה שבאו עם אסיפת עם בעדת קרח נגד הקב״ה עד שפתחה הארץ את פיה ותבלע אותם עי״ז גרמו שאח״כ באו ישראל לריב עם משה ועם אהרן כדכתיב בפ׳ וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המיתם את עם ה׳ וזפרש״י אשר הצו את ישראל על משה וכו׳ בשביל מה שהצו הם תחלה את העם כלומר את עדתם על ה׳ והם הוו גרמא בנזיקין. ואח״כ מפ׳ רש״י והיכי קאמר אשר הצו דמשמע שהם היו משסים אותם לריב וזה אינו שהרי כשבאו ישראל לריב עם משה כבר נבלעו הם ועדתם ולכך מפ׳ דל״ל השיאו שהם ע״י מה שעשו השיאו אחר כך את ישראל לריב: