במדבר כו:מב מפרשים: רש"י, אבן עזרא, רמב"ן והטור הארוך

לשוחם. הוּא חֻשִׁים:

לשוחם. הוא חושים:

וְטַעַם אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת דָּן לְמִשְׁפְּחֹתָם, כִּי הָיוּ לְשׁוּחָם בָּנִים עָשׂוּ מִשְׁפָּחוֹת נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם אֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה, אֲבָל הָיוּ כֻּלָּם מִתְיַחֲסוֹת אֶל שׁוּחָם הָרֹאשׁ, וְהָיוּ נִקְרָאוֹת אֵלָיו בִּשְׁמוֹ, כְּאָמְרְךָ: לְדָנִיֵּאל מִשְׁפַּחַת דָּנִיֵּאל הַשּׁוּחָמִי, לִיחֶזְקֵאל מִשְׁפַּחַת יְחֶזְקֵאל הַשּׁוּחָמִי. וְהִנֵּה הֵם מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת וּמִשְׁפָּחָה אַחַת אֵצֶל הַשּׁוּחָמִי, וְלָכֵן יִחֵס אֶת כֻּלָּן אֵלָיו. וְעַל דַּעַת הָאוֹמְרִים כִּי לְיוֹרְדֵי מִצְרַיִם יִתְיַחֲסוּ, הָיוּ מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם אֲבוֹתָם שֶׁנּוֹלְדוּ בְמִצְרַיִם, וּבְכָאן לֹא הָיָה מְיַחֵס אוֹתָם אֶלָּא לַשּׁוּחָמִי כִּי הוּא יָרַד לְמִצְרַיִם לְבַדּוֹ: