וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף כָּל־זָכָ֖ר מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמָ֑עְלָה כִּ֣י ׀ לֹ֣א הָתְפָּקְד֗וּ בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י לֹא־נִתַּ֤ן לָהֶם֙ נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
בן איש חי
ובזה מובן בס"ד שפיר מה שזכה פנחס בעבור זה לשלום כי שלום הוא אותיות ש"ל מ"ו דחטף אותיות מ"ו מן סט"א דרגא דמות ומשכם משם ואותיות של לשון המשכה וחטיפה כמו שולה דגים מן הים האמור על השליו ולכך זכה לשלום שהיא אותיות של מ"ו ומזה זכה לכהונה לו ולזרעו כי הכהונה נקנית בכ"ד מעלות כנז' בברייתא דאבות ולו ולזרעו ב"פ כ"ד הוא מ"ח כמנין אותיות מ"ו עם כולל שתי אותיות:
חתם סופר
ולא כליתי את ב"י בקנאתי דקדק לומר בקנאתי הרמב"ן כ' דלא נאמר קנאה בע"ז אלא בישראל כאיש המקנא באשתו אשר תחת אישה תקח זרים וזהו כבוד לישראל ומ"מ העונש רב יותר והנה השבטים ביזו אותו שאבי אמו פיטם עגלים לע"ז ואיך יהרוג הוא נשיא שבט על שעע"ז ואמר הקב"ה זה ליתא אם אבי אמו פיטם לע"ז אבל לא הי' במדרגת קנאה כי הי' גוי אבל הכא ולא כליתי בני "ישראל" "בקנאתי" דייקא:
רש"י
כי לא התפקדו בתוך בני ישראל. לִהְיוֹת נִמְנִין בְּנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, מַה טַּעַם? כי לא נתן להם נחלה, וְהַנִּמְנִין מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיוּ בְנֵי נַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ":