אֵ֚לֶּה פְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֨ר פָּֽקְד֜וּ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃
רמב"ן
וְטַעַם אֵלֶּה פְּקוּדֵי מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר עַל פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין פְּקוּדֵי הַלֵּוִי בִּכְלָל, כִּי בָּהֶם לֹא יֹאמַר ״וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ״, שֶׁלֹּא נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה הַהִיא עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ב״ב קכא), וְהָעֵד אֶלְעָזָר גַּם פִּנְחָס:
הטור הארוך
אלה פקודי משה ואלעזר. חוזר על פקודי ישראל ולא על הלוים כי בהם לא יאמר ובאלה לא היה איש שלא נגזרה הגזירה על שבט לוי והעד אלעזר ופנחס:
העמק דבר
אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל. הכי מיבעי לכתוב אלה פקודי בני ישראל אשר פקדו משה ואלעזר הכהן. והכי אי׳ שטח הלשון בספר במדבר. אבל בא הכתוב לכלול גם הלוים. שפקדו אותם משה ואלעזר. מש״ה החל הכתוב אלה היינו הלוים שמדבר בהם. אשר פקדו את בני ישראל וגו׳ המה פקדו גם הלוים וכמו שהיה כתוב עם בני ישראל אם שלא היה צורך לענין שיפקדו המה הלוים. ונמצא יש לזה המקרא שני משמעות בישראל במשמעות בפ״ע ובלוים בפ״ע. וכאלה הרבה בתורה: