במדבר כז:ז מפרשים: רש"י, אבן עזרא, אור החיים ורבנו בחיי

כן בנות צלפחד דברת. כְּתַרְגּוּמוֹ, "יָאוּת" — כָּךְ כְּתוּבָה פָרָשָׁה זוֹ לְפָנַי בַּמָּרוֹם, מַגִּיד שֶׁרָאֲתָה עֵינָן מַה שֶּׁלֹּא רָאֲתָה עֵינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה (תנחומא):

כן. אמת או הדבר כן:

כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁפֵּרַט הַמִּשְׁפָּטִים, לוֹמַר שֶׁדֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט שֶׁשָּׁפְטוּ בְּשִׂכְלָם לְכָל הַפֵּרוּשִׁים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, בֵּין לְפִי מַה שֶׁאָמַר הַתַּנָּא דְּחַכְמָנִיּוֹת הָיוּ שֶׁשָּׁפְטוּ דִּין יְרֻשָּׁה מִדִּין יִבּוּם – הִצְדִּיק ה׳ מַה שֶׁדָּנוּ בְּשִׂכְלָם, בֵּין מַה שֶׁאָמְרוּ מִדַּעַת עַצְמָן שֶׁנּוֹגֵעַ לָהֶם חֶלְקֵי הַבְּכוֹרָה וְחֵלֶק אֲחִיהֶם. עוֹד נִתְחַכֵּם ה׳ לוֹמַר ״כֵּן״ וְגוֹ׳ לְהָעִיר כִּי כָּל פְּרָטֵי הַדִּינִים אֲשֶׁר יְצַו ה׳ בָּעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּבָּרַיְתָא בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (קיח:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״נָתֹן תִּתֵּן״ – זוֹ נַחֲלַת אֲבִיהֶן, ״בְּתוֹךְ אֲחֵי״ וְגוֹ׳ – זוֹ נַחֲלַת אֲבִי אֲבִיהֶן, ״וְהַעֲבַרְתָּ״ – זוֹ בְּכוֹרָה וְכוּ׳, וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף חֵלֶק אֲחִי אֲבִיהֶן וְכוּ׳ דִּכְתִיב ״נָתֹן תִּתֵּן״ וְגוֹ׳ – לְכָל אֵלּוּ הַפְּרָטִים נִתְכַּוְּנוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד בְּדִבְרֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ כֵּן בְּנוֹת וְגוֹ׳, וְחָזַר לְפָרֵשׁ דְּבָרִים שֶׁכָּלַל בְּמַאֲמַר ״כֵּן״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתָם לִשְׁאוֹל כָּל הָאָמוּר, וּכְבָר רְמַזְנוּם לְמַעְלָה בְּדִבְרֵיהֶם.