במדבר כז:יט מפרשים: רש"י, רמב"ן, ספורנו והטור הארוך

וצויתה אתו. עַל יִשְׂרָאֵל, דַּע שֶׁטַּרְחָנִין הֵם, סַרְבָנִים הֵם, עַל מְנָת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ (ספרי במדבר י"א):

וְצִוִּיתָה אֹתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל: דַּע שֶׁטַּרְחָנִין הֵם, סַרְבָנִין הֵם, עַל מְנָת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ז:י״ט). וְאֵינוֹ נָכוֹן בְּעֵינַי, בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר לְעֵינֵיהֶם, כִּי יוֹתֵר רָאוּי הָעִנְיָן הַזֶּה לְהֵאָמֵר בֵּינוֹ לְבֵינוֹ, כִּי בִּפְנֵיהֶם יִגְרֹם בָּהֶם הִתְפַּקְּרוּת. וּמִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר שֶׁיַּזְהִיר לָהֶם בִּפְנֵי עַצְמָן מִהְיוֹתָם עוֹד טַרְחָנִין וְסַרְבָנִין. אֲבָל וְצִוִּיתָה אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם – שֶׁיְּצַוֶּנּוּ בְּמִצְווֹת הַנָּגִיד וְהַשּׁוֹפֵט, כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ לְרֹאשׁ יַפְקִידֵם בְּיָדוֹ, וְיַזְהִירֶנּוּ לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד בְּעִנְיָנָם, וְלִהְיוֹת נִלְחָם מִלְחֲמוֹת ה', וְיִהְיֶה הוּא הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אוֹתָם, וּלְהִזָּהֵר בִּדְבַר הַמִּשְׁפָּט. וְזֶה רָאוּי לִהְיוֹת לְעֵינֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיִּבְטְחוּ בּוֹ וְיִשְׁמְעוּ אֵלָיו, כִּי יֵדְעוּ כִּי יֵלֵךְ בְּעִנְיָנָם בְּדַרְכֵי הָאֱמֶת כִּי כֵן צִוָּה אוֹתוֹ רַבּוֹ. וְכֵן עָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם: ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ" וְגוֹ' עַד ״לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת״ (דברים לא ז ח). וּבְסִפְרֵי: ״צַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ״ - עַל דְּבַר תַּלְמוּד, ״וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ״ - מַגִּיד שֶׁאֵין שְׁנֵי פַּרְנָסִים לַדּוֹר, וְאֵלּוּ מִצְווֹת הַנָּגִיד שֶׁיִּהְיֶה תַּקִּיף וְלֹא יִירָא אֶת הָעָם. וּלְפִי דַּעְתִּי בִּפְשַׁט הַכָּתוּב, טַעַם וְצִוִּיתָה אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם הוּא הַמִּנּוּי, שֶׁיְּמַנֶּה אוֹתוֹ בְּמַעֲמָדָם לִהְיוֹת נָגִיד עֲלֵיהֶם, כִּלְשׁוֹן ״מִיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה אֹתִי לִהְיוֹת" וְגוֹ' (נחמיה ה יד), וְכֵן ״וַיְצַוֵּהוּ ה' לְנָגִיד עַל עַמּוֹ״ (שמואל א יג יד), וְכֵן ״לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שׁוֹפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל״ (ז יא) - מִנִּיתִי:

וצויתה אותו לעיניהם. תמנה אותו לנגיד עליהם לעיניהם כדי שיקבלוהו וישמעו בקולו כי יאמר צווי על המינוי כמו וצוך לנגיד ולמן היום אשר צויתי שופטים: