בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
רש"י
כל מלאכת עבדה. אֲפִלּוּ מְלָאכָה הַצְּרִיכָה לָכֶם, כְּגוֹן דָּבָר הָאָבֵד, הַמֻּתָּר בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, אֲסוּרָה בְּי"ט:
מלבי"ם
מקרא קדש הקדושה הוא ההבדלה שיבדיל יום זה משאר הימים ומלאכה נזכר ביחוד וע"כ בא על שיבדיל אותו במאכל ובמשתה וכסות נקיה וכ"ה בספרא אמור (סי' קפ"ו). ומ"ש כל מלאכת עבודה לא תעשו אינו כולל אוכל נפש שבפ' בא ששם אמר מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אמר בפירוש אך אשר יאכל לכל נפש יעשה לכם ופה מציין זה במ"ש כל מלאכת עבודה לא תעשו:
מדרש לקח טוב
פס'. ביום הראשון מקרא קדש. אירעו במאכל ובמשתה ובלבוש נקיה. כל מלאכת עבודה לא תעשו. מגיד שאסור בעשיית מלאכה: