במדבר כח:יט מפרשים: רש"י, מלבי"ם, משכיל לדוד ומדרש לקח טוב

פרים. כְּנֶגֶד אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם" (בראשית י"ח):

והקרבתם אשה עולה לה' בפ' אמור גבי פסח ור"ה ויוהכ"פ אמר והקרבתם אשה לה' וגבי סכות אמר שבעת ימים תקריבו אשה לה' ושם לא נזכר מה יקריב, מבואר שדי אם מקריב אשה מה שימצא וכן אמר בספרא שם (סי' קנ"ב) מנין אם אין לך פרים הבא אילים וכו' ת"ל והקרבתם אשה לה' שבעת ימים תקריבו אשה לה' מ"מ, וכן נדרש בספרי גבי חג המצות וחג השבועות וגבי סכות וגבי עצרת, וצ"ל דשבועות למד מסכות כי בשבועות לא כתיב והקרבתם אשה, ועי' במנחות (דף מ"ד) וה"ה בר"ח נלמד מאינך, והספרא והספרי יחלקו על שטת הש"ס שס"ל דבחג מעכבין זא"ז וכוותייהו פסק הרמב"ם (בפ"ח מה' תו"מ):

פרים כנגד אברהם וכו׳ המדרש הזה בעי למתלי ליה כיפי ולהעמידו על מלואו דאכתי יש להבין לפי דרכו למה פרים שנים ואיל אחד וז׳ כבשים בין בר״ח ובין בפסח ועצרת ושעיר חטאת אחד ובר״ה וביום הכפורים נשתנו בפרים דליכא בהו אלא פר אחד ובסוכות ע׳ פרים ואילים שנים וי״ד כבשים ושעיר חטאת א׳ ונלע״ד דבראשונים בא הרמז פרים ב׳ ואיל אחד כל׳ אף על גב דפרים ב׳ שיצאו מאברהם יצחק וישמעאל מ״מ איל אחד כי לא נחשב זרע אלא ביצחק כי ביצחק יקרא לך זרע וכבשים ז׳ בא הרמז ביעקב דהיינו ישראל שזכו לקבל תורה אחר ז׳ דורות מאבינו הראשון דהיינו אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם ומשה ושעיר חטאת אחד רמז ליהושע חטאת מלשון ובני שלמה חטאים שהיה חסרון כמ״ש רש״י ולעיל פני משה כחמה ופני יהושע כלבנה ולכן צדק הרמז בשעיר חטאת הביאו כפרה שמעטתי את הירח שה״ס יהושע אבל בראש השנה וביום הכפורים שהם ימי דין כדי שלא ליתן פ״פ לקטיגור אין אנו מזכירים ישמעאל כלל אלא פר א׳ ובסוכות נרמזו בפרים שהם נגד אברהם הע׳ אומות לפי שאברהם נקרא אב המון גוים ובזכותו כלם קיימים וחג הסוכות רמז לבנין בה״מ סוד סוכת דוד ובח״מ היה מגין לכלם הילכך בא רמז זה בחג הסוכות ובאו בו אלים שנים דהואיל ואנו מזכירים בכלל כל ע׳ אומות נזכיר ג״כ בפרט עשו להיותו אחינו וכתיב לא תתעב אדומי כי אחיך. וכבשים י״ד היינו ז׳ דורות כדאמרן. ועוד ז׳ דורות שיקבלו תורה פה אל פה ממתן תורה עד בנין הבית והם משה מוסר התורה לאלעזר ואלעזר לפנחס ועלי שקבל מפנחס כמ״ש הרמב״ם בהקדמתו ושמואל מעלי ודוד משמואל ושלמה מדוד אביו ובימיו נבנה הבית ואז היתה סיהרא באשלמותא. ושעיר חטאת א׳ בימי רחבע׳ בנו דשריא סיהרא לאתפגמא קצת ובחג עצרת שגם הוא גמר דין כידוע דבההוא יומא אתמסרו פתקין לסנטירא׳ דמיה״כ הונח המשפט בהשקפה לטובה עד יום עצרת. הילכך בההיא יומא הדר דינא כמו בר״ה ויה״כ לחתום פי שטן שלא יקטרג ואפ׳ דשל עצרת ירמוז לעתיד לבא בדרך אחר פר אחד הוא רמז למשיח בן דוד דפר רמז לגב׳ מנ״צפך והם בגדי נקם להלחם מלחמות ישראל איל א׳ הוא אליהו כבשים ז׳ הם שבעה רועים כידוע׳ ושעיר חטאת הוא משיח בן יוסף והבן וגם במספר העשרונים אפשר לומר לפי דרך הנזכר שהם י״ב עשרונים שלשה לפר ושני׳ לאיל וז׳ לכבשים נגד י״ב שבטי יה שהם קיימים לעול׳: