כָּאֵ֜לֶּה תַּעֲשׂ֤וּ לַיּוֹם֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים לֶ֛חֶם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה עַל־עוֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵעָשֶׂ֖ה וְנִסְכּֽוֹ׃
רש"י
כאלה תעשו ליום. שֶׁלֹּא יִהְיוּ פוֹחֲתִין וְהוֹלְכִין כְּפָרֵי הֶחָג (ספרי):
מלבי"ם
כאלה תעשו ליום שלא נדמהו לפרי החג שפוחת והולך וכל יום משונה מחברו. ומ"ש על עולת התמיד, כבר התבאר (בסי' מ"ד):
מדרש לקח טוב
פס'. כאלה תעשה ליום. בכל יום ויום שלא להוסיף ושלא לגרוע. על עולת התמיד. לימד על המוספין שאין קרבין אלא בין תמיד של שחר לתמיד של בין הערבים: