וּבְי֣וֹם הַבִּכּוּרִ֗ים בְּהַקְרִ֨יבְכֶ֜ם מִנְחָ֤ה חֲדָשָׁה֙ לַֽיהוָ֔ה בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
רש"י
וביום הבכורים. חַג הַשָּׁבוּעוֹת קָרוּי בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים עַל שֵׁם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁהֵם רִאשׁוֹנִים לְמִנְחַת חִטִּים הַבָּאִים מִן הֶחָדָשׁ (מנחות פ"ד):
מלבי"ם
וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם האריך בלשונו, מפני שבמ"ש בפ' אמור וספרתם וכו' שבע שבתות וכו' עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה יש לטעות שיספרו חמשים וביום שאחר החמשים יקריבו מנחה חדשה, וא"כ מ"ש כאן בהקריבכם מנחה חדשה הוא ביום נ"א, וכן אף שאמר וביום הבכורים בהקריבכם, נאמר שגם יום הבכורים שהוא היו"ט יהי' ביום נ"א, ונפרש מ"ש בפ' אמור והקרבתם מנחה חדשה וכו' וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש הכל ביום נ"א וכבר הבאתי שם בהתו"ה (סי' קסד) שהמפרשי' נלחצו מאד במ"ש תספרו חמשים יום, ואם נפרש והקרבתם היינו ביום חמשים ואחד יבואר הכתוב כפשוטו, ע"כ הוסיף פה בשבעותיכם מקרא קדש שהיו"ט יהיה בשבעותיכם ר"ל כשיתמלאו השבעה שבעות שהוא ביום החמשים, וידעינן שהקרבת המנחה ויו"ט שהוא יום הבכורים הכל הוא ביום החמשים, ומ"ש תספרו חמשים יום הוא כפי קבלת חז"ל שבארנו שם בארך:
מדרש לקח טוב
פס'. וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה'. שתהא חדשה לכל המנחות. שלא הקדימנה מנחה אחרת. מיכן אמרו אין מביאין מנחות ובכורים ומנחת בהמה קודם לעומר. ואם הביא פסול. קודם לשתי הלהם לא יביא ואם הביא בשר. ומה הפרש בין עומר לשתי הלהם. הקודם לעומר אסור לגבוה ולהדיוט. לפיכך אם קרבו לא יעלו. הקודם לשתי הלחם אסור לגבוה ומותר להדיוט. לפיכך אם קרבו יעלו. רבי טרפון אומר הואיל והעומר מתיר ושתי הלחם מתירות. אם למדתי למנחות הקדומות לעומר שהן פסולות אף הבאות קודם לשתי הלחם יהו פסולות. אמר רבי יהודה בן נחמיה לא אם אמרת במנחות הבאות קודם לעומר שהן פסולות שלא כשרו לא לגבוה ולא להדיוט. תאמר במנחות הבאות קודם לשתי הלחם שהן פסולות שהוכשרו להדיוט. נסתכל בו רבי עקיבא וצהבו פניו אמר לו ר' יהודה בן נחמיה צהבו פניך על שהשבתה את הזקן תמה אני עליך אם תאריך ימים. אמר רבי יהודה בר' אלעאי בפסח היה הדבר וכשבאתי בעצרת אמרתי היכן הוא יהודה בן נחמיה אמרו לי הלך לבית עולמו בשבועותיכם: