וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַמַּטֶּ֖ה מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּֽהוּ׃
מלבי"ם
ויקח משה את המטה מלפני ה' ספר שמשה ע"ה הבין צווי הי בכל פרטיו, שהיה בזה ארבעה צווים, [א] שתחלה ידבר אל הסלע ולא יכה במטהו לפתוח פי המעין ולהוציא מים הנקוים בהסלע מכבר, [ב] שמים האלה הטבעיים ילכו לאבוד ולא ישקה מהם את העדה, [ג] שאח"כ יכה את הסלע במטהו להפך יסוד העפר שלו למים, [ד] שהמים האחרונים שיעשו מיסוד העפר של הסלע ישקה את העדה, וכן היה בדעת משה לעשות מבלי שנוי שעז"א כאשר צוהו, ר"ל שלקח את המטה לעשות בו כפי צווי ה' שלא יכה בו את הסלע עד יתרוקנו מימיו שנקוים בו מכבר ע"י דמר אל הסלע ואז יכה במטה להפך אבני הסלע למים:
מדרש לקח טוב
פס'. ויקח משה את המטה מלפני ה'. מלמד שהיה המטה באהל העדות. כאשר צוהו. לקיחת המטה כאשר צוהו. אבל לא המעשה. שהרי אמר לו הקב״ה ודברתם אל הסלע והוא הכה בסלע: