וַיְמָאֵ֣ן ׀ אֱד֗וֹם נְתֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֲבֹ֖ר בִּגְבֻל֑וֹ וַיֵּ֥ט יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָלָֽיו׃ (פ)
בן איש חי
על כן יאמרו המושלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון רז"ל אמרו המושלים ביצרם גם עיר סיחון דרשו רז"ל נטרקון סיחה נאה ונ"ל בס"ד הכתוב לפי דרכם כי ידוע שיש כמה מצות שא"א לקיים אותם במעשה אך האדם נשלם בהם בתרתי הא' מצד המחשבה חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה כמ"ש רז"ל ע"פ ולחשבו שמו והשנית ע"י הדיבור כמ"ש ע"פ זאת התורה לעולה וכו' כל הקורא בפרשת עולה כאלו הקריב עולה וכו' וז"ש על כן יאמרו המושלים אלו הצדיקים שמושלים ביצרם שבאו לעוה"ז להשלים תיקון שלהם בתרי"ג מצות באו חשבון היא המחשבה טובה להשלים בה המעשה ועוד תבנה ותכונן נשמתם ע"י עיר סיחון עיר ר"ל גוף הנקרא עיר קטנה סיחון נטרקון סיחה נאה ר"ל גוף המהלך אחר סיחה נאה של תורה שקורא בפרשיות של המצות ואז נשלם בזה חלק המעשה:
מלבי"ם
וימאן עבור בגבולו שלא רצה שיעברו גם בגבול שסביב המדינה, ופה כתיב וימאן ואצל סיחון כתיב ולא אבה, כי כבר הבדלתי שהממאן הוא בפה והבלתי אובה הוא בלב, וסיחון לא רצה גם בלב כי היה אויב לישראל וע"כ יצא וילחם בישראל, אבל אדום לא היה אויב להם והיה אובה בלב רק שהיה מתירא מישראל כמ"ש אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו וייראו מכם, והיה ממאן רק בפה ולא יצא כדי להלחם רק כדי שלא יעברו בגבולו וע"כ ויט ישראל מעליו:
מדרש לקח טוב
פס'. וימאן אדום נתן את ישראל עבור בגבולו. למה מאן. לפי שהיו יראים מהם אמרו ומה למצרים שהיו גרים בארצם השמידום. אנחנו שהיה עשו אביהם שונא את יעקב שנא' (בראשית כ') וישטום עשו את יעקב על אחת כמה וכמה. זהו שאמר הכתוב (דברים ב׳:ד׳) אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו וגו':