במדבר כ:כב מפרשים: רש"י, אלשיך, ברטנורא ומלבי"ם

כל העדה. כֻּלָּם שְׁלֵמִים וְעוֹמְדִים לִכָּנֵס לָאָרֶץ, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן אֶחָד מֵאוֹתָם שֶׁנִּגְזְרָה גְזֵרָה עֲלֵיהֶם, שֶׁכְּבָר כָּלוּ מֵתֵי מִדְבָּר וְאֵלּוּ מֵאוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (דברים ד') "חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (תנחומא):

ויסעו מקדש כו'. (א) הנה אומרו על גבול הוא מיותר והנה במז"ל כי בהתחברם לעשו הוא אדום חסרו הצדיק ההוא ולפ"ז יהיה אומר לאמר שלהיות על גבול ארץ האדום נמשך לאמר יאסף כו' שאל"כ לא היתה האסיפה ההיא ועוד נשיב לפי הפשט. (ב) אם דבר עם אהרן גם היא איך יאמר יאסף אהרן שלא לנוכח וכמ"ש אומר קח את אהרן כו' ואפילו למ"ד שבכל מקום שאומר אל משה ואל אהרן הוא אל משה שיאמר לאהרן עדיין כמו זר נחשב בענין זה ומה גם לאומר שאמר הקב"ה למש' בוש אני מלאמר לאהרן שימו' ואיך קראו להודיע. (ג) אתא לנחומיה צעורי קא מצער ליה בהזכיר לו שנית כי לא תבא אל הארץ. (ד) למעלה אמר לא תביאו ופה אמר לא יבוא שהוא אפילו כיתר העם. (ה) אומרו מריתם ולמעלה אמר האמנתם. (ו) שמדבר על אהרן ומשתף את משה עמו בזה. (ז) אומרו למי מריבה והראוי יאמר במי מריבה:

אמנם הנה ידוע מחלוקת רז"ל אם מתו קודם זמן על אותו עון והיותר צודק הוא כי לא היה העונש רק הביאה אל הארץ אך בזמנם מתו ונבא אל הענין. והוא במה שידענו מרז"ל כי בכל מקום שנאמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן הוא אל משה שיאמר לאהרן: