במדבר לב:ג מפרשים: רש"י, ספורנו, אור החיים ורבנו בחיי

עטרות ודיבן וגו'. מֵאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג הָיוּ:

עטרות ודיבון. כל אחת מהן לבדה היא ארץ מקנה:

עֲטָרוֹת וְגוֹ׳ הָאָרֶץ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳, לָמָּה הֻצְרְכוּ לְפָרֵט כָּל הָעֲיָרוֹת וְלֹא הִסְפִּיק בַּמַּאֲמָר הַכְּלָלִי שֶׁאָמְרוּ ״הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה׳״ וְגוֹ׳, שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הָאֲרָצוֹת הָהֵם, אוֹ הָיָה לָהֶם לוֹמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁהִזְכִּירָם הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ בִּשְׁנֵי כְּלָלִים, דִּכְתִיב ״אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד״ (במדבר לב:א). ב׳, אָמְרוֹ הָאָרֶץ אֲשֶׁר וְגוֹ׳, וְכִי הָיוּ לִפְנֵיהֶם אֲרָצוֹת אֲחֵרִים שֶׁשְּׁמָם כְּמוֹ כֵן שֶׁהֻצְרְכוּ לְסַמֵּן אֵלּוּ, וְאִם לוֹמַר שֶׁה׳ הִכָּה אוֹתָם מִי לֹא יָדַע בָּזֶה?