וַיִּסְע֖וּ מֵאָל֑וּשׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ם וְלֹא־הָ֨יָה שָׁ֥ם מַ֛יִם לָעָ֖ם לִשְׁתּֽוֹת׃
רמב"ן
וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת – לֹא הִזְכִּיר בְּמָרָה נֵס הַמַּיִם, וְלֹא בְּמִדְבַּר סִין עִנְיַן הַמָּן, אֲבָל בַּעֲבוּר הֱיוֹת עִנְיַן רְפִידִים דָּבָר גָּדוֹל שֶׁנִּסּוּ אֶת ה' וְנִקְרָא הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה, וְנִקְדַּשׁ לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיא לָהֶם מַיִם מִסֶּלַע, וּבָאָה אֲלֵיהֶם שָׁם מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, עַל כֵּן הִזְכִּיר בִּקְצָרָה: ״וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת״, כִּי הוּא הַמָּקוֹם הַנִּכָּר וְהַנּוֹדָע בּוֹ:
הטור הארוך
ויחנו ברפידים ולא היה מים לעם לשתות. כתב הרמב"ן לא הזכיר במרה נס המים ולא במדבר סין ענין המן אבל בעבור היות ענין רפידים דבר גדול שניסו את השם ונקרא שם המקום מסה ומריבה ונקדש לעיניהם להוציא להם מים מן הסלע ובאה להם מלחמת עמלק על כן הזכיר בקצרה ולא היה שם מים לעם לשתות כי הוא המקום הנזכר והנודע בזה: