צַו֮ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנָתְנ֣וּ לַלְוִיִּ֗ם מִֽנַּחֲלַ֛ת אֲחֻזָּתָ֖ם עָרִ֣ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרָ֗שׁ לֶֽעָרִים֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּֽם׃
רש"י
ומגרש. רֶוַח מָקוֹם חָלָק חוּץ לָעִיר סָבִיב, לִהְיוֹת לְנוֹי לָעִיר, וְאֵין רַשָּׁאִין לִבְנוֹת שָׁם בַּיִת וְלֹא לִנְטֹעַ כֶּרֶם וְלֹא לִזְרֹעַ זְרִיעָה:
מדרש לקח טוב
פס'. צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחוזתם ערים לשבת. כתיב מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב. ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה. הא כיצד אלף אמה מגרש ואלפים שדות וכרמים. ד״א אלף אמה סביב סיבוב העיר היתה מחוץ לקיר העיר אלף אמה. וכן אמרו רבותינו ז״ל ערים הללו אין עושים לא ערים גדולים ולא ערים קטנים אלא בינונים. ואלפים היה להם מגרש לכל צד. ולענין הראשון ציורן כגון זה. אלו המקומות הפנויות הם היו מקום ישראל מאלף אמה היו מגרשי הערים כנגד חומה וכן אלפים אמה של שדות וכרמים כנגד המגרש: