אֵ֣ת ׀ שְׁלֹ֣שׁ הֶעָרִ֗ים תִּתְּנוּ֙ מֵעֵ֣בֶר לַיַּרְדֵּ֔ן וְאֵת֙ שְׁלֹ֣שׁ הֶֽעָרִ֔ים תִּתְּנ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶֽינָה׃
דברי דוד
את שלש הערים כו' משום דבגלעד נפישי רוצחים. רבים מקשים הא אין ערי מקלט אלא להורג בשוגג, ומתרצים תירוצים והתוס' מתרצים לפי שהורגים מזיד הקב"ה מזמנן לפונדק אחד כדלקמן ולי נראה לתרץ ע"פ הגמרא פרק אלו הן הגולין (דף ט') תניא ר' יוסי בר יהודה אומר בתחילה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וב"ד שולחין ומביאין אותם משם מי שנתחייב מיתה הרגוהו שנאמר ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ומי שלא נתחייב פטרוהו ומי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו כו':
רש"י
את שלש הערים וגו'. אַעַ"פִּ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן תִּשְׁעָה שְׁבָטִים וְכָאן אֵינָן אֶלָּא שְׁנַיִם וָחֵצִי, הִשְׁוָה מִנְיַן עָרֵי הַמִּקְלָט שֶׁלָּהֶם, מִשּׁוּם דִּבְגִלְעָד נְפִישֵׁי רוֹצְחִים, דִּכְתִיב (הושע ו') "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם" (שם):
משכיל לדוד
את שלש וכולי משום דבגלעד וכו׳. ותניא במכות וכ״פ הרמב״ם בפ״ה בתחלה (פי׳ תחלת עיקר דינם כך היא) א׳ שוגג וא׳ מזיד מקדימין לערי מקלט וב״ד שולחין ולוקחי׳ אותם משם מי שנתחייב מיתה הרגוהו ומי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו ומי שלא נתחייב פטרוהו ע״ש: