במדבר לו:ה מפרשים: אבן עזרא, אור החיים, מלבי"ם והעמק דבר

כן מטה בני יוסף. כי ראשי האבות דברו בעבור כל המטה:

וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁצִּוָּה אוֹתָם עַל פִּי ה׳ שֶׁצִּוָּהוּ לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל, וּמַה צִּוָּה? ״כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁבָּאָה הַמִּצְוָה מֵה׳ שֶׁטַּעֲנָתָם וְדִבְרֵיהֶם אֱמֶת, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת בְּנֵי יוֹסֵף.

ויצו משה אבל ה' לא הסכים רק על טענת השבט שלא ינשאו לשבט אחר שבזה יתקלקל הגורל שקבע לכל שבט מחוז בפ"ע, אבל על טענת המשפחה שלא ינשאו גם למשפחה אחרת לא הסכים עמהם, וז"ש כן מטה בני יוסף דוברים ר"ל אני מסכים אל טענת המטה מצד הגורל שזה נוגע לכלל המטה, לא אל טענת המשפחה מצד הנחלה שלפי טענתם יאסר להם להנשא גם לבני שבט מנשה רק: