וְאִשָּׁ֕ה כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר לַיהוָ֑ה וְאָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר בְּבֵ֥ית אָבִ֖יהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ׃
דברי דוד
בנעוריה כו' ואיזו היא קטנה כו' אין דרכו של רש"י להביא מאי דנ"מ לדינא אלא מה דהוא לפרש הפסוק. ונראה דמש"ה הביא זה כאן שנבין דבריו שלפני זה, דהיינו שכתב שיש מיעוט לקטנה ובוגרת, דאין המיעוטים שוים דעיקר מה שממעט הוא בוגרת אבל קטנה לאו מיעוט הוא מן התורה דממ"נ אם קודם י"א שנים הרי אין נדרה נדר וא"צ מיעוט ואי בת י"א ויום אחד הרי נדריה נבדקין ואם ידעה לשם מי נדרה הרי ודאי ברשות אביה להפר נדרה דכ"ש הוא מן נערה אלא ע"כ דעיקר המיעוט הוא בוגרת אבל קטנה אי פחותה מבת י"א א"צ מיעוט ואי בת י"א שנה לא מהני מיעוט לענין הפרת אביה, אלא דהא דנקט רש"י ולא קטנה אגב שיטפא דבוגרת נקטיה דצריך מיעוט ודברי הרא"ם אינם מובנים לי דמשמע מדבריו דאף קטנה יש עליה מיעוט ולא ידעתי איך שייך לומר כן:
ברטנורא
בנעוריה ולא קטנה וכו' עד ואי זו היא קטנה אמ' רבותינו וכו' קשה מה זה שאל ואי זו היא קטנה ולא פירשו לאח"כ אלא דקאמר נדריה נבדקין והרי עדין לא שמענו מלשונו איזו היא קטנה וי"ל דהכי קאמ' בנעוריה ולא אמ' נערה כדרך הכתוב לכתוב בשאר מקומות ולכך כתב אח"כ בת י"א שנה נדריה נבדקין וכו' כלומ' שאין נעורים הכתובים כאן לעניין נדרים כשאר נעורים של שאר מצות שמתתיל בת י"ב שנה ויום אחד כמו שכתב הרמב"ם בפרק ב' מהלכות אישות שהרי לא נכתב כאן נערה סתם אלא נעוריה כלומ' נעורים המיוחדין לה לפי מה שהיא פקחת ובת דעת ולכך תלי טעמא בבדיקה כדפי' רש"י: