וְאִם־הָפֵ֥ר יָפֵ֛ר אֹתָ֖ם אַחֲרֵ֣י שָׁמְע֑וֹ וְנָשָׂ֖א אֶת־עֲוֺנָֽהּ׃
חתם סופר
ואם הפר יפר אחרי שמעו ונשא את עונה ופירש"י שהיא לא ידעה והוא הכשיל אותה וקשה מאי ענין זה לנדרים כן הוא בכל איסור ונראה עפ"י דעת הרמב"ם המובא בר"ן נדרים דף י"ד דאם הדיר הוא לחבירו ונתן לו דבר ההוא הנודר עובר על בל יחל דברו והקמת הבעל מיחשב כמו נדר כדאיתא בנדרים דף ס"ט דנשאלין על ההקם וא"כ כיון דחשבינן כאלו נדר הוא ואם נתן לה אפי' אם היא ידעה שקיים הוא עובר בבל יחל:
רש"י
אחרי שמעו. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַע וְקִיֵּם, שֶׁאָמַר אֶפְשִׁי בּוֹ, וְחָזַר וְהֵפֵר לָהּ אֲפִלּוּ בּוֹ בַּיּוֹם:
מלבי"ם
ואם הפר יפר אותם אחרי שמעו פי' אחרי קבלתו את הדברים, ר"ל אחרי שקיים את הנדר, כי מצאנו לשון שמיעה על קיום דברי חברו, וישמע אברם לקול שרי, ואז נכנס תחתיו לשאת עונה אחרי שגרם לה תקלה: