בראשית ב:יא מפרשים: רש"י, אדרת אליהו, בכור שור וחזקוני

פישון. הוּא נִילוּס נְהַר מִצְרַיִם, וְעַל שֵׁם שֶׁמֵּימָיו מִתְבָּרְכִין וְעוֹלִין וּמַשְׁקִין אֶת הָאָרֶץ נִקְרָא פִישׁוֹן כְּמוֹ וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו (חבקוק א') דָּ"אַ פִּישׁוֹן, שֶׁהוּא מְגַדֵּל פִּשְׁתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר עַל מִצְרַיִם (ישעיהו י"ט) וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים:

פישון כמו פשו ורבו. הוא ההולך במזרח. ארץ החוילה אשר שם הזהב. ביאורו מפני שנמצא בתורה ב' מקומות הנקרא חוילה א' מבני כוש. סבא וחוילה כי שמות הנכרים הנזכרים בתורה יש מדינות הנקראים על שמם. וא' מבני שם ואת אופיר ואת חוילה לכן ציין כאן אשר שם הזהב והוא הנזכר אצל אופיר ואמר עוד סימן אחד ששם הזהב הטוב משבעה זהבים (יומא מ"ד ע"ב) א' הנקרא זהב טוב שאין בו סיגים ולא נחסר בכור כלל. ואמר הבדולח בה"א מפני שנזכר בתורה ועינו כעין הבדולח (במדבר י״א:ז׳) וכן אבן השהם בה"א מפני שנזכר בתורה אצל אבני האפוד. כאשר ביארנו במלת יום הששי השביעי והנהר הרביעי הוא פרת. כי שלשה הנזכרים הם הנמשכים לצדי ופאות העולם. אפס נהר הרביעי הוא בעצמו הנמשך מעדן והוא נקרא פרת. ולכן כל הנהרות כאין נגדו כשרז"ל (בכורות נ"ה ע"ב) הנודר מן פרת אסור בכל הנהרות. וכן פרת סהדא רבא:

אשר שם הזהב. שתי חוילות הן כמו שאמר סבא וחוילה וסבתא וגו' ואחרת אופיר ואת חוילה ואת יובב וגו' ולפי שהן שתים ולא תדע על איזהו מדבר אומר לך שהחוילה שהנהר הולך שם היא אותה אשר שם הזהב והיא אותה שאופיר אצלה כדכתי' וזהב מאופיר יובא שמחוילה בא לאופיר ומאופיר לשאר ארצות אבל כוש ואשור אין אחרת נקראת בשמם ולפיכך לא נתן בהם סימן: