וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃
מדרש לקח טוב
ויהי בעת ההוא. מה כתוב למעלה מן הענין. והמדנים מכרו אותו אל מצרים. לא היה צריך למימר אלא ויוסף הורד מצרימה (ר' יהודה) [ר' אלעזר] אומר כדי לסמוך ירידה לירידה. ר' יוחנן אמר כדי לסמוך הכר נא להכר נא. ר' שמואל בר נחמני אמר כדי לסמוך מעשה תמר למעשה אשת פוטיפר. ודכוותה ולא יתבוששו (בראשית ב כה). והנחש היה ערום (שם ג א). לא היה צריך לכתוב אלא ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. אלא מלמד שראה אותם מתעסקין בדרך ארץ ונתאוה לה. רבנן אמרי כדי לסרוג על הספר כולו שיאמרו ברוח הקודש נאמרה.
רש"י
ולא יתבוששו. שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים דֶרֶךְ צְנִיעוּת לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לָרָע, וְאַעַ"פִּ שֶׁנִּתְּנָה בוֹ דֵּעָה לִקְרוֹת לוֹ שֵׁמוֹת, לֹא נִתַּן בּוֹ יֵצֶר הָרָע עַד אָכְלוֹ מִן הָעֵץ וְנִכְנַס בּוֹ יֵצֶר הָרָע וְיָדַע מַה בֵּין טוֹב לָרָע (בראשית רבה):
אדרת אליהו
ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו. ביאורו כי עד הנה היו בגוף אחד זה לפני' וזה לאחור ואמ' גם אחרי כן שהיו שני גופי' נבדלי' וערומי' ולא יתבוששו מחוש התשמי' כמו מכל אברי האד' מפני שלא היו יודעים הרע: