כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע׃
רש"י
כי ידע. כָּל אֻמָּן שׂוֹנֵא אֶת בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹ, מִן הָעֵץ אָכַל וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם (בראשית רבה):
אדרת אליהו
והיית' כאלהי' ככל המלאכי' יודעי טו"ר בעצ' ולא בחקירות הזמן ועמל הגוף. וכוונתו הי' שתצרכו להעמל. וז"ש ונפקחו עיניכם:
ברכת אשר
רש"י ד"ה כי יודע, כל אומן שונא את בני אומנותו וכו'. ראה שפתי חכמים (אות ד). ומכל מקום צריך לומר ששנאה זו אינה מוסבת על דבר שיש כי אם על שלא יהיה, האומן מבקש להישאר בלא מתחרה. (פ' בראשית תשס"א)