בראשית ג:טז מפרשים: רש"י, אבן עזרא, רמב"ן וספורנו

עצבונך. זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים (עירובין ק'):

הַרְבֶּה אַרְבֶּה, שם הפועל:

וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ לְתַשְׁמִישׁ, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין לָךְ מֵצַח לְתָבְעוֹ בַּפֶּה, אֶלָּא הוּא יִמְשָׁל בָּךְ, הַכֹּל מִמֶּנּוּ וְלֹא מִמֵּךְ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ג':ט"ז). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, כִּי זֶה שֶׁבַח בָּאִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (עירובין ק) וְזוֹ מִדָּה יָפָה בַּנָּשִׁים. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ג':ט"ז) "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ" מִשְׁמַעְתֵּךְ, וְהַטַּעַם שֶׁתִּשָּׁמְעִי אֶל כָּל אֲשֶׁר יְצַוֶּה עָלַיִךְ, כִּי אַתְּ בִּרְשׁוּתוֹ לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ. וְלֹא מָצָאתִי לְשׁוֹן תְּשׁוּקָה רַק בְּחֵשֶׁק וְתַאֲוָה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁהֶעֱנִישׁ אוֹתָהּ שֶׁתִּהְיֶה נִכְסֶפֶת מְאֹד אֶל בַּעְלָהּ, וְלֹא תָּחוּשׁ לְצַעַר הַהֵרָיוֹן וְהַלֵּדָה, וְהוּא יַחֲזִיק בָּהּ כְּשִׁפְחָה, וְאֵין הַמִּנְהָג לִהְיוֹת הָעֶבֶד מִשְׁתּוֹקֵק לִקְנוֹת אָדוֹן לְעַצְמוֹ, אֲבָל יִבְרַח מִמֶּנּוּ בִּרְצוֹנוֹ. וְהִנֵּה זוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי הִיא נָתְנָה גַּם לְאִישָׁהּ וַיֹּאכַל בְּמִצְוָתָהּ, וְעָנְשָׁהּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הִיא מְצַוָּה עָלָיו עוֹד, וְהוּא יְצַוֶּה עָלֶיהָ כָּל רְצוֹנוֹ: