וַיֹּאמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
רש"י
כי עשית זאת. מִכָּאן שֶׁאֵין מְהַפְּכִים בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֵסִית, שֶׁאִלּוּ שְׁאָלוֹ לָמָּה עָשִׂיתָ זֹאת? הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין? (סנהדרין כ"ט):
רמב"ן
מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה הִתְבּוֹנֵן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה כִּי הַנָּחָשׁ מוֹלִיד לְשֶׁבַע שָׁנִים (בכורות ח), וּבָדְקוּ וּמָצְאוּ כִּי כֵן הַדָּבָר (ב"ר שם), כִּי מִדְרְשֵׁי הַכָּתוּב וְרִמְזֵיהֶם מְקֻבָּלִים וּבָהֶם לָהֶם סוֹדוֹת עֲמֻקִּים בַּתּוֹלָדוֹת וּבְכָל דָּבָר, כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי בִּפְתִיחָתִי: