וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהוָֽה׃
רש"י
מפרי האדמה. מִן הַגָּרוּעַ, וְיֵשׁ אַגָּדָה שֶׁאוֹמֶרֶת זֶרַע פִּשְׁתָּן הָיָה:
אדרת אליהו
ויהי מקץ ימים. סיפר הכתוב כי קין לא קיים מצות הבכורים בעונתן אפס מקץ ימים של עבודתו בשדה הביא מפרי האדמה ולא מפרי העץ. וקבלו רז"ל שהי' פשתן הגרוע שבמיני האדמה. ופשתן עץ הוא לכן חשבהו לעץ אפס לא הי' בו פרי ונקרא פרי האדמה שהיא עצמה פרי האדמה ומזה למדו רז"ל שהי' פשתן:
אלשיך
ויחי מקץ כו'. ראוי לשים לבמה נשתנו מנחותיהם. זה מפרי האדמה וזה מהצאן. ואם כל אחד ממלאכתו הביא למה נאשם קין. ועוד אומר והבל הביא גם הוא. כי אומר גם הוא. הוא מיותר. ועוד אומר אל הבל ואל מנחתו שהל"ל אל מנחת הבל. וכן אומרו ואל קין ואל מנחתו לא שעה. כי אומרו אל קין הוא מיותר. והל"ל ואל מנחת קין לא שעה. ועוד אומר ויפלו פניו כי אין נפילת פנים צודקת בדבר זה. ולא עוד אלא שמחלקן הוא יתברך לשנים באו' למה חרה לך ולמה נפלו פניך. ונראה הכל דבר אחד. ועוד אומר הלא אם תטיב שאת כו' איך הוא זה נתינת טעם אל מאמר למה חרה לך כו' ואומרו אם לא תטיב כו' מה ענין אומרו לפתח כו' שנהפוך הוא. כי תחלה הוא לפתח חטאת רובץ בעת הלידה. ואח"כ הוא מה שלא ייטיב. וכן אומרו ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו. שהם דברים משוללי ענין. וטעם. וקשר: