וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֙יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃
אדרת אליהו
ואל קין לא נתרצה בעבור שלא הביא בכורים. וגם הביא מפרי האדמה הגרוע ולא מפרי העץ. ויחר לקין מאד כי לא הבין חטאתו.
בכור שור
ואל קין ואל מנחתו לא שעה. מאס בקין ומאס במנחתו ועשה להם אות שידעו כי כן פירשו לנו רבותינו כי באש ענה להבל שירד אש מן השמים ויאכל את העולה ואת המנחה ועל קרבנו של קין לא ענה באש ונראה כי כן דרך אש לבוא בקרבן המרוצה כמו במשכן ובמקדש ובאליהו:
ספורנו
וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה. לֹא שָׁעָה אֶל קַיִן הַמַּקְרִיב שֶׁהָיָה בִּלְתִּי רָצוּי, וְגַם כֵּן אֶל מִנְחָתוֹ שֶׁהָיְתָה בִּלְתִּי רְאוּיָה לְרָצוֹן.