וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃
רש"י
ויאמר קין אל הבל. נִכְנַס עִמּוֹ בְּדִבְרֵי רִיב וּמַצָּה לְהִתְעוֹלֵל עָלָיו לְהָרְגוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, אַךְ זֶה יִשּׁוּבוֹ שֶׁל מִקְרָא:
אדרת אליהו
ויאמר קין אל הבל כו' לא פי' הכתוב מאמר קין. וסמך על מארז"ל כל מקום שנאמר אמירה הוא לשון רכה. ביאורו הערים קין וטמן שנאתו בחובו שלא ישמור עצמו ממנו וכל מאמריו הי' בלשון רכה והיה קורא אותו תמיד הבל אחי בלשון חיבה. וסיפר לו והתפאר לפניו מה שאמר לו הקב"ה אם תיטיב שאת שיקבלו ואמר לו זה מפני הקנאה והבושה ואעפ"כ לא סרה הקנאה מלבו רק שלא משל בו היצ"הר עד צאתו לחוץ ולזה אמר ויהי בהיותם בשדה ולא שמר עצמו ממנו והיו רחוקים מאביהם ומאמם. ויקם קין אל הבל אחיו כאחים בלי ראות ולא נזהר ממנו ויהרגהו:
אלשיך
ויאמר קין כו'. ראוי לשית לב שאין בפסוק מה שאמר לו ומה ענין הרוג אותו בשדה. והנה ע"כ יש מאמר רבותינו ז"ל (ב"ר פכ"ב) אומרים על עסקי נחלת שדה. וי"א על בהמ"ק הוא. כד"א ויצא יצחק לשוח בשדה. וי"א על האשה כד"א כי בשדה מצאה. ועוד אומרו ויקם קין. כי מהראוי לא יאמר רק ויהרוג קין את הבל אחיו. עד שהוצרכו רז"ל (שם) לומר כי תחלה הפיל הבל את קין ואח"כ קם מתחתיו: