וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃
רש"י
אי הבל אחיך. לְכָּנֵס עִמּוֹ בְּדִבְרֵי נַחַת, אוּלַי יָשׁוּב וְיֹאמַר: אֲנִי הֲרַגְתִּיו וְחָטָאתִי לְךָ:
אדרת אליהו
ויאמר ה' אל קין אי הבל כו' שאל לו ב' דברים. א' אי הבל. אם תאמר לא ידעתי. הלא אחיך הוא ואיך לא תשגיח עליו לידע אנה הוא הלא כריע כאח דברת עמו עד הנה וז"ש אחיך והשיב על ראשון ראשון. על אי הבל. השיב לא ידעתי. ועל אחיך. השיב האומנם שנכון להשגיח עליו אפס השומר אחי אנכי לחייב על אבידתו כשומר שכיר:
אלשיך
ויאמר ה' כו'. ראוי לשים לב באו' אי הבל. כי מה זו שאלה שיראה כנותן פתחון פה לומר לא ידעתי כו' במה שמירה ית' כמסתפק איה הוא. ומתחלה היה לו לומר מה עשית. וגם מלת אחיך מיותרת. ועוד אומרו לא ידעתי איך עלה על דעתו שממנו יתברך יפלא כל דבר. והלא הוא יתברך דבר עמו למה חרה לך ולמה נפלו פניך. היתכן שלא יעלה על לבו. כי מי שידע שחרה לו לא ידע בהרגו את אחיו. וגם מתחלתו שהביא מנחה לה' מפרי האדמה. ואם עלה על רוחו שלילת השגחה איכה יקריב לו מנחה. ועוד אומר השומר אחי אנכי. אין זו תשובה לשאלת איה הבל. וגם בכליו אומרו לא ידעתי הוא. ועוד או' מה עשית לא היה ראוי לומר אלא למה הרגת את אחיך בפירוש. וגם אומרו דמי לשון רבים. ועוד אומרו ועתה ארור אתה כו' מאי ועתה. וגם אומרו מן האדמה אשר אררה מה היא ארירת האדמה שיאמר שהוא ארור ממנה. ועוד שמורה שמאשים את האדמה שפצתה פיה. מה פשעה ומה חטאתה. וגם אומרו מידך הוא מיותר. וגם היתכן שהיא פצתה פיה. ועוד אומרו כי תעבוד את האדמה כו' למה יזכיר עבודת האדמה. ומן הראוי שלא יאמר רק לא תוסיף האדמה תת כחה לך. ועוד למה נתיחד לו עונש זה. וגם שיהיה נע ונד. ועוד אומרו הן גרשת אותי היום כו' כי זה לא היה. כי היכן נתגרש מעל פני האדמה. ועוד או' ומפניך אסתר היתכן שמפניו יתברך יסתר איש. ואיך אמר כל מוצאי יהרגני. למה יירא שיהרגוהו כל מוצאו. ועוד או' לכן כל הורג קין שאיך היה הגזרה או' שבעתים יוקם. כי הלא יראה מדברי למך. שהוא כי הז' דורות יאריכו לקין. כאומרו כי שבעתים יוקם קין כמאמר המתרגם. ועוד או' וישם ה' לקין אות. מה ענינו. ואם אומרו לכן כל הורג קין הוא תיקן לבל יהרגהו כל מוצאו. מה צורך אות. עוד אומר ויצא קין מלפני ה'. איך יתכן יצא איש מלפני ה':