הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כָל־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי׃
ברכת אשר
"הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה". עי' האמירה שבפס' יב, כלו' מי שאין האדמה נותנת לו כוחה, כאלו מגורש הוא ממנה! (פ' וירא תשנ"א)