בראשית ד:כ מפרשים: רש"י, אדרת אליהו, ברכת אשר וחזקוני

אבי ישב אהל ומקנה. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן לְרוֹעֵי בְהֵמוֹת בַּמִּדְבָּרוֹת, יוֹשֵׁב אֹהָלִים חֹדֶשׁ כָּאן וְחֹדֶשׁ כָּאן בִּשְׁבִיל מִרְעֵה צֹאנוֹ, וּכְשֶׁכָּלֶה הַמִּרְעֶה בְּמָקוֹם זֶה הוֹלֵךְ וְתוֹקֵעַ אָהֳלוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בּוֹנֶה בָתִּים לַעֲ"זָ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה (יחזקאל ח'), וְכֵן אָחִיו תּוֹפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב לְזַמֵּר לַעֲ"זָ:

ותלד עדה. קודם כי פתח ה' את רחמה והולידה קודם צלה עוד זכתה שבנה הי' רבן של כל יושבי אהלי ה' וכן היושבי מקנה היו ג"כ פרושים במדברות ומתבודדים לעבודתו יתברך שמו והוא הי' רבן. ופי' אבי ראשון. ונכתב כל זה לידע האיך נתפשטו האומנות בעולם. וכן סיפר לקמן מדור הפלגה לידע האיך נתחלקו האומות לקצות הארץ להוציא מדעת האפיקורסים שאומרים העולם קדמון ח"ו. וכן כתבו ענין קשת שהיא אות לברית עולם לא כמו שנשתבשו היוונים והפירושים הנמשכי' אחריה':

"...הוא היה אבי ישב אהל ומקנה". ולא ידעתי, מה בינו ולבין הבל שהיה רועה צאן, ראה למעלה (פס' ג). (פ' בראשית תשס"ה) ורא"ם פי' שאומנותו היתה ברעיית צאן במדברות, ובאמת במקום יישוב קדמו הבל.