וַֽיְחִי־לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד בֵּֽן׃
ברכת אשר
רש"י ד"ה ויולד בן, שממנו נברא העולם. ר' שפתי חכמים (אות ט). והשוה להלן (ו, י) "...שלשה בנים את־שם ואת־חם ואת־יפת". ראה אפוא, כי הביטוי "ויולד את..." בא רק כאשר נולד זה אינו מוזכר עוד, ואלו "ויולד בן" וכדו' (בנים) בא כאשר עוד יוזכרו. אבל לא כן למעלה (ריש פס' ד) - "ותלד את קין" ושוב לא כן להלן (יא, ו) - "ויולד את־אברם" וגו', ודווקא שם היה ראוי להיכתב "ויולד בן שממנו נברא העולם, דהיינו אברהם. או שמא צריך לרמוז "שממנו נברא העולם" דווקא לגבי הבנין הפיזי, ור' להלן (יז, יט וכא, ב) (לגבי משפחה?) ור' גם להלן (יט, לז-לח).
חזקוני
ויולד בן ולא כתוב ויולד את נח, כמו שכתב באחרים לפי שממנו נבנה העולם שכל העולם חרב והוא ובניו נשארו. ד״א מתושלח השיא עצה ללמך שלא יקרא לו שם לפי שאנשי הדור מכשפים היו והיו מכשפים אותו אם ידעו שמו.