בראשית ז:א מפרשים: רש"י, חזקוני, רמב"ן וכלי יקר

ראיתי צדיק. וְלֹא נֶאֱמַר צַדִּיק תָּמִים, מִכָּאן שֶׁאוֹמְרִים מִקְצַת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו (ב"ר):

ויאמר ה' ויאמר קמא זה מדת הדין אבל האי דמישתעי ביה בהצלה כתיב ביה מדת הרחמים.

וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ הוֹדִיעוֹ הַשֵּׁם כִּי בְּמִדַּת רַחֲמִים יְמַלֵּט אוֹתוֹ וְאֶת בֵּיתוֹ וִיחַיֶּה מֵהֶם זֶרַע לְדוֹרוֹת, וְזֶה טַעַם "לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית ז':ג'), כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר "לְהַחֲיוֹת אִתָּךְ" (בראשית ו':י"ט), וְרָמַז לוֹ עַתָּה בְּמִדַּת רַחֲמִים עַל הַקָּרְבָּן לְהוֹדִיעַ אוֹתוֹ שֶׁיִּשְׁעֶה אֶל קָרְבָּנוֹ, וּבִזְכוּת קָרְבָּנוֹ יְקַיֵּם הָעוֹלָם וְלֹא יִכָּרֵת עוֹד מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל. וְעַל כֵּן מַזְכִּיר בּוֹ הַשֵּׁם הַמְיֻחָד, כִּי בְּכָל עִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת לֹא יַזְכִּיר "אֱלֹהִים" כַּאֲשֶׁר אַזְכִּיר (ויקרא א ט) בְּהַגִּיעִי לְשָׁם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם: