כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[א] הרד"ק יפרש מלת "מטר" כמו "גשם", כמו אדמת עפר (דניאל יב ב), ורנה"ו יבדיל בין גשם למטר, גשם שם עצם למים היורדים מלמעלה מן העבים, ולא תמצאנו בכל המקרא נשאל לענין אחר, אבל מטר שם כולל לכל דבר יורד מלמעלה, יהיה גשם מים או דבר אחר, טוב או רע, כי מצינו "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים" (שמות טז ד) וימטר עליהם מן לאכול (תה' עח כד) וד' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש (למטה יט כד) ימטר על רשעים פחים (תה' יא ו) ואין כן לשון גשם שבכל מקום הוא על המים, ויפה אמר (זכרי' י, א) "ומטר גשם" פי' מטר של גשם, ורש"פ (יריעות שלמה חו"ב ג' יריעה יז) יפרש גשם על המטר העב, והוא מין מטר המעובה ביותר, דהיינו כשחלקי האדים יותר גוששים זה לזה מחמת רבוים באויר ונעשו לטפות גדולות (דיכטער רעגן):
מחוקקי יהודה; יהל אור
(א) כפי הנראה עם הז' ימים הי' נשלמים הק"ך שנה שנתן להם לשישובו אליו (רדי"א) ורש"י ז"ל מתלמוד (סנהד' קח א) אלו ז' ימי אבלו של מתושלח כדי שיתעסקו באבלו לפי שהיה צדיק וראוי לספדו, ולדעת הח' ז"ל צוהו שיכנס לתבה שבעה ימים קודם שיביא המבול להכין מושב הבהמות והחיות כל מין ומין בקנו ולהכניס המאכל כל מין ומין בעוד שהתבה פתוחה, וכמו שיבואר:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ב] והחודש השני לדעת הח' ז"ל הוא אייר שני לניסן וכן ביאר (למטה ח ה) בפ' בעשירי באחד לחודש, שהוא היה שבט, והנה אם חודש שבט הוא עשירי להתחלת המבול, הנה המבול החל באייר שהוא החדש השני כדעת ר' יהושע (ר"ה יא ב) וכן דעת רב אדא (ס"ע פ"ד) וכן דעת חכמי המזלות, ורש"י ז"ל פי' לדעת ר"א (ר"ה שם) וכן פי' הרמב"ן ויו"ת (מ"א ח ב) על הפ' "בירח האיתנים בחג הוא החדש השביעי" "בְיַרְחָא דְעַתִיַקָיא דְקָרָן לֵיה יַרְחָא קַדְמָאָה בְחַגָא, וכְעַן הוא יַרְחָא שְבִיעָאָה", ודעתו כי לפני הזמן שיצאו ישראל ממצרים היה תשרי החודש הראשון, כי בתשרי נברא העולם, ונקרא בעבור כן ירח האיתנים, לפי שבו נבראו יסודות השמים והארץ, כי מלת "איתן" על הכחות הנטועים בשמים ובארץ מעת הווייתן כמו "והאיתנים מוסדי ארץ" (מיכה ו ב) ומשיצאו בני ישראל ממצרים בניסן הוא ראש לחדשים ותשרי שביעי לו, כי כן אמר לו האל ית' החדש הזה לכם ראש חדשים (שמות יב ב) לכם, מכלל כי לשאר העולם אינו ראשון, ותשרי הוא ראשון, וכן תיוב"ע (למטה פ' יא) וכן במכילתא בא פ"א סי' ח) החודש הזה לכם לא מנה בו אדה"ר" ועיין (למטה ח ה הערה ז) שהבאתי דעת הח' ז"ל בס' העבור שלו:
מחוקקי יהודה; יהל אור
זמין למנויי פרימיום בלבדמחוקקי יהודה; קרני אור
זמין למנויי פרימיום בלבדמחוקקי יהודה; יהל אור
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
כי לימים עוד שבעה. אֵלּוּ ז' יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק שֶׁחָס הַקָּבָּ"ה עַל כְּבוֹדוֹ וְעִכֵּב אֶת הַפֻּרְעָנוּת. צֵא וַחֲשֹׁב שְׁנוֹתָיו שֶׁל מְתוּשֶׁלַח וְתִמְצָא שֶׁהֵם כָּלִים בִּשְנַת ת"ר שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ (סנה' ק"ח):