וְנֹ֕חַ בֶּן־שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃
מגלה עמוקות
ונח מצא חן. ג' חנות הן נגד ג' עבירות של דור המבול. חן מקום על יושביה זה הקב"ה על כל יושבי תבל שחטאו בע"ז. חן אשה על בעלה שלא חטא בעריות ואחות תובל קין נעמה היא אשתו של נח ולא אשתו של אשמדאי שנקראת ג"כ נעמה אמן של שדים ע' בזוהר חן מקח על מקחו ולא מן הגזל אשר מלאה הארץ חמס ובשלשתן ניתן לנח ג' תוארים אלו. נח איש צדיק ולא איש חמסים וז"ש צדיק צדיק משלו ונותן לו. תמים היה בדורותיו ששמר בריתו ולא חטא בעריות שכל מי שמשמר בריתו נקרא תמים. את האלהים התהלך נח שלא חטא בע"ז לכך נקרא נח ולא נחום עבור זה ינחמנו וז"ש ונח למה לא נקרא מנחום או נחום לפי שמצא חן בהיפוך אתוון. ואח"כ חוזר ומפרש מה הן החנות אלה עיקר תולדותם של צדיקים מרומזין במלת נח שמורה על ג' חנות ומפרש אותם וז"ש ותשחת הארץ. אין השחתה אלא ע"ז ג"ע:
מדרש לקח טוב
והיו ימיו מאה ועשרים שנה. מלמד שבשעה שנדבר הקב"ה עם נח היה נח בן ארבע מאות ושמונים שנה. ונתן להם ארכה לשוב מאה ועשרים שנה. שנא' ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים (בראשית ז ו). וכל כך למה. כדי שימות מתושלח זקנו קודם המבול. דכתיב ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה. טול מאה ושתים ושמונים שנה ללמך עד שנולד נח. דכתיב ויחי למך שתים ושמונים שנה ומאת שנה ויולד בן. ושש מאות לנח עד המבול. (טו) נמצא מתושלח הצדיק מת בשנת המבול. כי למך בנו מת חמש ותשעים שנה קודם המבול. שנאמר ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאות שנה. לכך משך קיצם של דור המבול ק"ך שנה (טו) ללמדך שמיתתן של צדיקים מעכבת את הפורענות.
דעת זקנים
והמבול היה. יש לשאול מאי שנא שהביא הקב"ה מבול יותר משאר מכות, רז"ל אמרו ברותחין קלקלו וברותחין נדונו. אמנם יש להמשיל הדבר למלך שבנה דירה נאה לחבורה של עורים וצוה לכלכלם בריוח וכל זמן שהי' המלך עובר דרך שם היו עומדים ומשתחוים כנגד המלך ומשבחים לו בקול גדול פעם אחת שמע המלך קולם. אמר מה הקול הזה באזני אמרו לו הם הסומין שצוית לכלכלם שם וכן עושין בכל עת ששומעין קול סוסים שלך אמר אלו היו רואין אותי על אחת כמה וכמה היו משבחין לי מיד צוה להחזירם לאחור ולתת במקומן בני אדם שרואין ולכלכלם כמו הסומים ואותן בני אדם כשראו עצמן בהנאה גבה לבם וכשרואים המלך עובר היו מקללין אותו ואמרו אוי לו לזה שכבש אותנו בזה פעם אחרת שמע קולם ושאל מה הן אומרים אמרו לו מקללין אותך ואינן עושין כמו העורים שהחזרת לאחור צוה המלך עליהם שיהרגום כך העולם מתחלה היה כלו מים שאינן רואין ולא שומעין ואפ"ה היו מקלסין להקב"ה שנאמר נשאו נהרות ה' וגו' אמר הקב"ה אלו הייתי בורא אדם ששומע ורואה כמה קילוסין וכמה שבחות היו נותנין לי מיד צוה יתברך יקוו המים ותראה היבשה ובה ברא אדם במקום המים והשפיע להם טובה שהיו זורעין הארץ ומעלה להם לארבעים שנה ומרוב טובה מרדו בהקב"ה שמע הקב"ה במרדן וצוה למים שיבואו עליהם וישטפו אותן מ"ר ששמע מפי הרב נתן אפניאל: