בראשית ז:טז מפרשים: אדרת אליהו (ר' יוסף חיים), מחוקקי יהודה; קרני אור, רש"י ואלשיך

ויסגור ה' בעדו. יובן בס"ד ע"ד שכתב הרב מג"ע ז"ל בפ' זו שהתיבה היתה ארכה ש' ורחבה נו"ן וקומתה למ"ד סך הכל ש"ף כמספר שם הוי"ה ב"ה ושם אדנ"י בהכאה כזה יו"ד פ' א' ה' פ' ד' ו' פ' נ' ה' פ' יו"ד סך הכל גי' ש"ף וע"ה וד' אותיות גי' שכינה ע"ש ויסגור ה' בעדו ר"ל נתחבר שם הויה ב"ה ושם אדנ"י בהכאה הנז':

או יובן ויסגו' ה' בעדו דידוע דשם י"ה לבדו הוא בחי' דין והשם בשלימות כשיתחברו י"ה ו"ה הוא רחמים וזהו ויסגור ה' ר"ל נסגר ונתחבר שם ה' י"ה בו"ה בעדו ר"ל בשבילו כדי שיהיה לו רחמים וינצל.

[יב] ובדרז"ל (זבחים קטז, א, פדר"א פ' כג, ב"ר פ' לב) מובאים אין כתיב (פי' מובאים משמע על ידי אדם) אלא הבאים, מאליהן היו באים:

ויסגור ה' בעדו. הֵגֵן עָלָיו שֶׁלֹּא יִשְׁבְּרוּהָ, הִקִּיף הַתֵּבָה דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת וְהָיוּ הוֹרְגִים בָּהֶם; וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא סָגַר כְּנֶגֶדוֹ מִן הַמַּיִם, וְכֵן כָּל בְּעַד שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן כְּנֶגֶד הוּא, בְּעַד כָּל רֶחֶם (בראשית כ׳:י״ח), בַּעֲדֵךְ וּבְעַד בָּנַיִךְ (מ"ב ד'), עוֹר בְּעַד עוֹר (איוב ב'), מָגֵן בַּעֲדִי (תהלים ג'), הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ (שמואל א' י"ב) – כְּנֶגֶד עֲבָדֶיךָ: