בראשית טו:י מפרשים: רש"י, אבן עזרא, רמב"ן ורבנו בחיי

ויבתר אתם. חָלַק כָּל אֶחָד לִשְׁנֵי חֲלָקִים; וְאֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה כוֹרֵת בְּרִית עִמּוֹ לִשְׁמֹר הַבְטָחָתוֹ לְהוֹרִיש לְבָנָיו אֶת הָאָרֶץ כְּדִכְתִיב בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר וְגוֹמֵר, וְדֶרֶך כּוֹרְתֵי בְרִית לְחַלֵּק בְּהֵמָה וְלַעֲבֹר בֵּין בְּתָרֶיהָ, כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן הָעֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל (ירמיה ל"ד), אַף כָּאן תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל שְׁכִינָה, שֶׁהוּא אֵשׁ.

ויבתר. חתכם והפרידם, וכמוהו על הרי בתר (ש"ה ב יז), בין בתריו (ירמי' לד יח):

וַיְבַתֵּר אוֹתָם בַּתָּוֶךְ לִכְרֹת עִמּוֹ בְּרִית לַעֲבֹר בֵּין הַבְּתָרִים הָאֵלֶּה. וְנִרְמָז לוֹ גַּם כֵּן כִּי מֵאֵלֶּה יִהְיֶה כָּל קָרְבָּן בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף, כִּי הַגּוֹזָל בֶּן יוֹנָה, וְאָמַר בּוֹ גּוֹזָל שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ בַּמִּין הַהוּא אֶלָּא הַקְּטַנִּים. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל קְטַנֵּי הָעוֹפוֹת יִקָּרְאוּ גּוֹזָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב יא) "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף", הֵבִין אַבְרָהָם מֵעַצְמוֹ הַמִּין הַנִּבְחָר, אוֹ הִקְרִיב בֶּן יוֹנָה בִּרְצוֹנוֹ וְהַכָּתוּב בָּחַר לְעוֹלָם בַּמִּין אֲשֶׁר הִקְרִיב הַזָּקֵן. וְהִנֵּה יָדַע שֶׁאֵלֶּה יִהְיוּ הַקָּרְבָּנוֹת, וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת יְבַתְּרוּ הָעוֹלָה לִנְתָחִים, וְהַשְּׁלָמִים לְחָזֶה וְשׁוֹק וַחֲלָבִים, וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם לְחֶלְבֵיהֶן: