בראשית טו:יט מפרשים: רש"י, אבן עזרא, חזקוני והכתב והקבלה

את הקני. עֶשֶׂר אֻמּוֹת יֵשׁ כָּאן וְלֹא נָתַן לָהֶם אֶלָּא שִׁבְעָה גוֹיִם, וְהַשְּׁלשָׁה אֱדוֹם וּמוֹאָב וְעַמּוֹן, וְהֵם קֵינִי, קְנִזִּי, וְקַדְּמוֹנִי עֲתִידִים לִהְיוֹת יְרֻשָּׁה לֶעָתִיד (בראשית רבה), שֶׁנֶּאֱמַר: אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם (ישעיה י"א):

וקיני וקנזי וקדמוני. מכני כנען ויש להם שני שמות:

את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני פרש״‎י הם עמון ומואב ואדום, ועתידים להיות ירושה לעתיד. את הקיני הוא עמון כמו שמפורש בפרשת בלק. ואת הקניזי הוא מואב. ואת הקדמני הוא אדום על שם שיצא ממנו עמלק שהיה קדמוני להזדווג להם לישראל כדכתיב ראשית גוים עמלק ר׳‎ חלבו בשם ר׳‎ יוחנן כך עלה בדעתו של הקב״‎ה להנחיל עשרה עממים לישראל ולא נתן להם אלא שבעה אבל קיני קנזי וקדמוני לא נתן להם ואימתי עתיד ליתן להם לימות המשיח ואע״‎פ כן על ידי טרוניא באו מקצת השנים לידם. פירוש מקצה ארץ בני עמון ומואב במלחמת סיחון ועוג.