וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶיךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
רש"י
חמסי עליך. חָמָס הֶעָשׂוּי לִי, עָלֶיךָ אֲנִי מֵטִיל הָעֹנֶשׁ; כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ לְהַקָּבָּ"ה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, לֹא הִתְפַּלַּלְתָּ אֶלָּא עָלֶיךָ, וְהָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל עַל שְׁנֵינוּ, וְהָיִיתִי אֲנִי נִפְקֶדֶת עִמְּךָ, וְעוֹד דְּבָרֶיךָ אַתָּה חוֹמֵס מִמֶּנִי, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ בִּזְיוֹנִי וְשׁוֹתֵק (בראשית רבה):
אלשיך
ותאמר שרי וכו'. ראוי לשום לב אם הגר חטאה מה פשע אברהם בדבר שתמסור דין עליו. והנה ארז"ל (שם פ' מ"ה) כי מסירת הדין היה אילו אמרת הנה אנו הולכים ערירים. פקדני ה' גם אני אך לא שאלת כ"א על עצמך ונתנו לך. והנה א"כ למה תלה במה שהיתה קלה בעיניה הלא תלונה זו גם שלא תקל בעיניה ישנה. ועוד כי לפ"ז מה תקן באומרו הנה שפחתך בידך וכו'. ועוד מה בצע לשרה בהבריח אותה. ועוד מה שאלת המלאך אי מזה באת וכו'. האם יפלא מהמלאך מאין באה וגם היא מה חידשה לו באומרה מפני שרי כו' כי הלא היא הכירה כי מלאך ה' הוא כמ"ש ז"ל. ועוד כי הנה פרש"י והוא מרז"ל (שם) כי בכל אמירה היה מלאך בפני עצמו. ולפ"ז יקשה כי הלא מלאך הראשון לא צוה לה ולא חידש לה כלום כ"א ששאל אי מזה באת וכו' והשיבה לו היא מפני שרי וכו'. ומלאך אחר אמר לה שובי וכו'. ועוד למה המלאך השלישי אמר לה מרבוי הזרע והרביעי אמר לה מההריון והלידה ונהפוך הוא כי הלידה היא תחלה. ועוד למה היו ד' מלאכים וא' היה מספיק כי הכל ענין שליחות אחד. ועוד אומרו ותקרא שם ה' הדובר אליה וכו' והלא מלאכים היו הדוברים אליה ולא ה'. ועוד אומר אתה אל ראי כו' שיראו דברים משוללי הבנה:
אלשיך
אמנם הנה לכאורה אפשר לומר כי חששה שרי פן מה שהוקלה בעיניה היה כי אברהם אמר לה כי בולדה יקרא לו זרע. וע"כ אמרה הנה אנכי נתתי שפחתי. שהיתה שלי שפחת מלוג כמשז"ל (שם) נכנעת לי ואיך כאשר ותרא כי הרתה ואקל בעיניה. כלומר ואין זה כ"א שהבינה ממך כי זרעה נכון לפניך וא"כ אין לי תקוה. ע"כ חמסי עליך וישפוט ה' כו' כי לא התפללת עלי והיה מתקיים זרעך בי. אז השיב הנה שפחתך וכו' כי עדיין שפחתך היא ולא בשפחה יקרא לי זרע. ואם תעיז פניה לא ממני הוא ועשי לה הטוב והביאה למוטב. או יהיה כי אמרה הנה נתתי שפחתי בחיקך שבזכות זה אבנה ממנה. ואקל בעיניה ומכנסת בי קנאה ותחרות ואיך ע"י עון זה תמשך לי זכות לבנות ממנה. ע"כ חמסי וכו' שלא התפללת עלי ולא הייתי בא ליבנות על ידי תת אותה לך ואקל בעיניה ויקרני עון. ע"כ השיב לה אל תקנא ותרעסי ותחטא כ"א עשי לה הטוב וכו' לייסר אותה כגברת את שפחתה: