וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃
ברטנורא
ותענה שרי משעבדת בה בקושי. קשה היאך היתה שרה הצדקת עושה דבר זה. וי"ל משום דהגר הונתה אותה מתחלה ולעגה עליה כדכתי' ותקל גברתה בעיניה ולכך היתה מענה אותה בהתר שכן כתוב במצות לא תונו שאם הונה אותך אדם אתה רשאי להונותו שאינו קרוי עמיתך:
רמב"ן
וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ חָטְאָה אִמֵּנוּ בָּעִנּוּי הַזֶּה, וְגַם אַבְרָהָם בְּהַנִּיחוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְשָׁמַע ה' אֶל עָנְיָהּ וְנָתַן לָהּ בֵּן שֶׁיְּהֵא פֶּרֶא אָדָם לְעַנּוֹת זֶרַע אַבְרָהָם וְשָׂרָה בְּכָל מִינֵי הָעִנּוּי: