בראשית ט:ו מפרשים: רש"י, בכור שור, ברכת אשר וחזקוני

באדם דמו ישפך. אִם יֵשׁ עֵדִים הֲמִיתוּהוּ אַתֶּם, לָמָּה? כִּי בְצֶלֶם אֱלֹהִים וגו':

שופך דם האדם באדם דמו ישפך. אם ע"י עדים בבית דין אי בלא עדים הק' מזמינם לפונדק אחד:

"שפך דם האדם באדם דמו ישפך, כי בצלם אלהים עשה את האדם". אפשר לפרש את הסיפא אם כמנמק את העונש בגלל היות הנרצח נברא בצלם, אם בשל הרוצח שנברא בצלם וברציחתו פגע בצלם זה. ושמעתי מפי ר' אביגדור נבנצל שליט"א בשם אביו, כי הסיפא הוא נימוק לזכות ההענשה על־ידי בני אדם, כלו' אין בית דין זכאי ליטול חיי אדם אלא משום היותם נבראים בצלם אלהים! (פ' בראשית תשמ"ט) וכן בספרו "ציון מכלל יופי" עמ' יג, ושם שני פירושים נוספים (מפי ר' גרשון באס שי').