בראשית ט:ז מפרשים: רש"י, אלשיך, בכור שור וברכת אשר

ואתם פרו ורבו. לְפִי פְּשׁוּטוֹ הָרִאשׁוֹנָה לִבְרָכָה וְכָאן לְצִוּוּי. וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ לְהַקִּישׁ מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה לְשׁוֹפֵךְ דָּמִים (יבמות ס"ג):

ואתם פרו ורבו כו'. אומרו ואתם הוא מיותר. כי גם עתה אתם ידבר. וגם כל הפסוק נאמר למעלה. וגם מלת שרצו מה נשתנית פה מלמעלה. אך הנה היה מקום לומר מה בצע לדרוש מיד איש אחיו. ולא די שמת אחד. כ"א נמית השני. לז"א אל תתמה. כי הנה על ידי מה שמיד איש אחיו אדרוש את נפש האדם ימשך שואתם הנותרים פרו ורבו ושרצו בארץ כשרצים ורבו בה. משא"כ אם יחיו את הרוצח שיתפקדו כל העם. ויחסרו רבים. ונמצאת הפריה ורביה מתמעטת. ולא ישרצו בארץ. ולא ירבו בה. רק מתחת לארץ:

ואתם פרו ורבו. כלו' איני רוצה שתהרגו ותמעטו אלא פרו ורבו: