בראשית ט:טז מפרשים: רש"י, אם למקרא, אבן עזרא וספורנו

בין אלהים ובין כל נפש חיה. בֵּין מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַעְלָה וּבֵינֵיכֶם, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב בֵּינִי וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶלָּא זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ כְּשֶׁתָּבֹא מִדַּת הַדִּין לְקַטְרֵג עֲלֵיכֶם לְחַיֵּב אֶתְכֶם, אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָאוֹת וְנִזְכָּר:

[השמטה: וראיתיה לזכור ברית עולם. נראה שמראה הקשת לרמוז כי העולם ראוי לעונש המבול, אבל הקב"ה חס על עולמו ואינו מביאו, וכן דעת רבותינו שהיו שואלים נראתה הקשת בימיך? רצונם אם היה העולם ראוי להביא את המבול — ובדבר זה מצאנו מעין מה שראינו במקומות אין מספר, והוא כי נשאר רושם הנכר באמונות ואגדות גויי קדם מכפורי התורה ומרמזיה, שכן הקשת היה לדעתם מורה על איזה פורענות או צרה המתרגשות לבוא לעולם. Dell' lride, Giove non si serviva se non quando voleva che losse annunciato ai mortali, guerra, peste, morte o qualche altro gran male.... e alle altre cose poi piu piacevoli mandava Mercurio ומי לא יפלא בראותו שגם דעת נותן התורה ב"ה, וגם דעת נכבדי האומות (כאשר יאמר רמב"ן) עולים בהסכמה עם חכמת האמת משליה ורמזיה, כי אצלם הקשת הוא כנוי למלכות והוא שליח ה' כאשר הקשת היתה שליח יוביס, שהוא אחוז בקדש במידת תפארת ששם הויה תלוי בו והוא שם Jovis בשנוי מועט כקוף בפני אדם. (כדברי המקובלים. )]

וטעם והיתה הקשת בענן שהיא לעולם שם בסתר, והשם רואה אותה: